מאמרים
לקוחות מספרים
במשך שהותה של דודתינו בבית אבות אנו נעזרים מזה כשנתיים בשרותיהם הנאמנים של דני וסמדר.
סיוע בקביעת תורים אצל רופאים ומרפאות ,ליווי והסעה לבדיקות וטיפולים ,יציאה לקניות עם הדודה ודאגה לכל מחסורה והכל עם הרבה אורך רוח וסבלנות אין קץ.
דני וסמדר נותנים מענה מידי כאשר אנו לא זמינים ולא יכולים לספק פתרון עכשוי לצרכיה השוטפים .
השקט הנפשי המאפשר לך לסמוך על משהו אחר העושה את העבודה נאמנה בנועם וביעילות שווה הכל ומאפשר לדודתינו ולנו לנהל את חיינו על הצד הטוב ביותר .
דניאלה בושי.
במהלך חיפושנו אחר בחורה שתהיה לה לחברה ולעזר הגענו לאחר המלצות חמות לדני רווה מחברת רגעי זהב דני הסביר לנו את תהליך איתור הבחורה המתאימה ביותר עבור אמא שלנו ולאחר כמה ימים כבר ישבנו ושתינו קפה אצל אמא שלי ע״מ שדני יבין מקרוב את הצרכים של אמא
היום לאחר כחצי שנה שיש אצל אמא חברה שמגיעה כשלוש פעמים בשבוע השתנו חייה ללא הכר חזר לה החיוך והאושר לפנים
ממש שווה
בשנה האחרונה זוכה אבא שלי לטיפול המסור של סמדר מחברת "רגעי זהב" של דני רוה, ואני כל כך שמחה על כך. החברה עונה על הצורך של בני משפחה בסיוע נוסף בטיפול בהורה המבוגר – סיוע שאינו סיעודי במובן המוכר והמקובל בשוק. מדובר בעזרה התואמת את זו שבני המשפחה מגישים: אוזן קשבת למטופל ובילוי זמן איכות עמו, היענות לצרכים משתנים כגון, הסעות וליווי לבדיקות, ובכלל- טיפול אינטלגנטי בכל צורך קיים, תוך קיום קשר מצויין עם בני המשפחה. אבקש לציין גם את האמינות הגבוהה והשקיפות המוחלטת באופן ההתנהלות של החברה. אני ממליצה בחום.
תודה לכם דני סמדר. בברכה, יעל לב
המון עדינות, התחשבות ואכפתיות מאפיינים את היחס של רגעי זהב, וגם מציאת פתרונות הולמים לאדם ולמצב. הורי נעזרים בהם ומאוד מרוצים. מאוד ממליצה
לדני וסמדר היקרים,
כבר תקופה ארוכה שאתם מלווים את משפחתנו בסיוע, ליווי וטיפול באימנו. בשמי ובשם כל המשפחה- אני רוצה לומר לכם תודה ענקית ❤️ תודה על המסירות, תודה על האכפתיות, תודה על הרצון לעזור ולעשות מעבר ובעיקר תודה על החמימות והתחושה הטובה שהענקתם לאימי בכל ביקור ובכל שיחה.
סמדר היקרה, אימי רואה בך ותמשיך לראות בך חברה יקרה וזה אומר הכל! הענקתם לנו שקט נפשי ונחת רב וזאת מכיוון שלאורך כל התקופה ידענו שאימנו נמצאת בידיים טובות ומסורות. עבודתכם היא לא פחות מעבודת קודש. אנו מאחלים לכם שתמשיכו בעשייה ובעבודה הקשה ומי ייתן ותוכלו לעזור למשפחות נוספות כפי שעזרתם לנו עוד שנים מרובות. בהמון הערכה, גלי ויובל חיימוב מיכל ונירה מוגילבסקי.
ממליצה בחום רב על ה חברה הנפלאה הזו : רגעי זהב.
היא הוקמה כ הגשמת חלום של דני רווה, אדם טוב לב ,אוהב אדם במלוא מובנה של המילה,שהחליט שהגיע זמן שהוא יעסוק במה שה…וא אוהב באמת ובמה שחשוב לו מאד ובמה שהוא , יכול לעשות על הצד הטוב ביותר , והכוונה הינה ליכולת הנתינה שלו שהיא עצומה. זו חברה שהוקמה לא על מנת להתעשר אלא על מנת לעזור באמת ומכול הלב . שותפה לדרכו סמדר רווה (מדי,בפי מכריה ובני משפחה), שטוב ליבה והרצון לעזור ולתמוך לא נופל מזה של בעלה.
אני נעזרת בשרותי החברה כבר כמה חודשים,לאחר נפילה שבה שברתי כתף והתקשיתי בכול ענייני היום יום גם משום היותי חולת פרקינסון.
הם שלחו לי אישה מקסימה שטיפלה בי במסירות, במקצועיות וברגישות, ודאגה לכול צרכי.הסתבר לי שזו רות ,אחותו של דני , כנראה שהיכולת הזו של תמיכה ,ואהבת האדם היא משהו שזורם אצלם במשפחה..
לשמחתי היום אני פחות נזקקת ל שירותיהם אך הם הכתובת שלי לכול צורך ולכול בעיה. הם בוחרים בקפידה אתת האנשים שהם מעסיקים
חשוב להם שאלו יהיו אנשים אחראים ואמינים, מבינים א ת נפש האדם ובעלי יכולת לחוש אמפטיה ואף חמלה לזולת. לכל המעוניין, ברצוני להמליץ על נתן פסח מחברת רגעי זהב כמטפל מסור, מקצועי ונאמן לטיפול וליווי בקשישים ומוגבלים. נתן ליווה וטיפל באבי במשך למעלה משנה מספר שעות באופן יומי עד שסידרנו מטפל קבוע שגר עם אבי. במשך כל הזמן נתן דאג לאבי בשיחות, מתן ארוחות וליווי לשביעות רצוננו ובצורה טובה עם הרבה סבלנות. נתן ימשיך לעזור לאבי גם בימי החופשה של המטפל הקבוע. תודה לנתן,
אייל מירון, הוד השרון
המלצה לנתן פסח מרגעי זהב בשנה האחרונה נתן ליווה את אשתי אשר גם עברה ניתוח קיבועים בגב ובנוסף סובלת מדמנציה. במסגרת תפקידו, נתן שימש לה לחברה ולעזרה בכל הנדרש. בפן הבריאותי, נתן ניסה להפעילה להליכות ומעט פיזיותרפיה למרות הקשיים ויחד עם זאת, הוא ליווה אותה בנועם ובסבלנות רבה, היה מאוד קשוב לכל צרכיה והיה בן שיחה סבלני ולבבי. מכיוון שהטיפול באשתי דורש תשומת לב מלאה, נתן התחלק איתי בנטל ושיחרר אותי מידי פעם לעיסוקים אחרים. נתן אדם אמין, ניתן לסמוך עליו ואנחנו ממליצים בחום רב. בברכה אמנון ברזובסקי
האתר יפה ומעניין ביותר. עונה על המון שאלות ונוגע בהרבה נקודות הנוגעות לגיל הקשיש. עבודה רבה הושקעה פה. רואים. הצלחה ופרנסה בשפע. אני אעביר הלאה את כתובת האתר שלך לאנשים שאני חושבת שישתמשו בו. בברכה, רחל עזריה
עובדים מספרים
עבדתי ב'רגעי זהב' כחצי שנה ונאלצתי לפרוש מסיבות אישיות. בחצי השנה הזו רגעי זהב היתה לי לבית ודני מנהלה היה לי לחבר ושותף ומנהל מסור וערכי שאין כמוהו.למדתי על בשרי מתוך הדוגמא האישית של דני והחברה עד כמה חשוב היחס האישי לדייר ולמשפחתו. הפנמתי את ערכי החברה וראיתי אותם מתבצעים בפועל יומיום כאשר הדגש מושם על אנושיות ואמינות מעל הכל. בכל התלבטות אתית או מקצועית כלשהיא דני רווה, המנהל, היה לי לאוזן קשבת ולתמיכה. כעובדת הרגשתי לראשונה בבית במקום העבודה שלי. ממליצה בחום על החברה וכמובן על העומד בראשה….תמר
לדני שלום רב, תודה על אגרת הברכה לראש-השנה ששלחת לנו בדואר. קבלתי אותה בשמחה. תודה על ההתענינות והעזרה שאתה תמיד מעניק לנו ועל הנכונות להמשיך לתמוך בנו. נדבר בקרוב שנה טובה לך, לכל בני משפחתך וגם לצוות העובד עימך. כל טוב וגם שבת שלום מרחל עזריה
דור הסנדויץ
בתוך צרור הפחדים שלי, אחד היותר גדולים הוא מהיום שבו אצטרך להחליף חיתולים לאמא שלי. אני חושב על זה ומתכווץ, וד"ר הלפרין ממשיכה להכין אותי. "לטפל בהורה זה לא כמו לגדל ילד. טיפול בהורה זה מסע בכיוון אחד, עם סוף ברור".
"להחליף חיתול לילד שלך זו משימה נורמטיבית", היא אומרת. "להחליף חיתול להורה מבוגר מעולם לא היה חלק נורמטיבי מהחיים. וזה משהו שהצורך בו רק הולך וגובר עכשיו".
ד"ר דפנה הלפרין היא אחת מחוקרות השפעות הזִקנה (גֶּרוֹנְטוֹלוֹגְיָה) המובילות בישראל. צוהר ההצצה המבהיל שהיא פותחת בפניי אינו רק לעתיד שלי. זהו ההווה של ישראלים רבים, בעיקר כאלה שעברו את גיל 50. רבים יותר יזדהו עם התיאורים האלה בעתיד הקרוב. הם יצטרפו למגזר הולך ותופח שמחקרים מכנים "דור הסנדביץ'": אנשים בגיל העמידה שמוצאים עצמם תומכים גם בהורים קשישים שכבר לא מצליחים להסתדר לבד וגם בילדים שבגרו, אבל שבגלל המצב הכלכלי מתקשים גם הם להסתדר לבד. המונח עצמו כבר בן שלושה עשורים. טבעה אותו הסוציולוגית האמריקאית דורותי מילר. אבל ככל שהשנים חולפות הוא הופך למציאות הולכת ונפוצה, להגדרה של מעמד חדש. עבורנו הישראלים, הסיכוי להפוך לאחד מאנשי דור הסנדביץ' הולך וגדל, ומביא איתו קשיים שרק הולכים ומסתבכים.
אחד מכל שבעה
טיפול בהורים מבוגרים אינו דבר חדש. זהו חלק חשוב בתרבות ובחיים. אבל בשל שילוב נסיבות, בני ה־50 של ימינו חווים לחצים שהוריהם שלהם לא הכירו. רבים מהוריהם הגיעו לישראל ללא הורים, בין אם כי הללו בחרו לא לעלות, ובין אם נספו בשואה. העלייה בתוחלת החיים והתקדמות הרפואה הביאו לכך שמחלות שבעבר הרגו הפכו למחלות כרוניות. הרפואה הגריאטרית עוזרת לזקנים להאריך ימים, אך באיכות חיים ירודה למדי, תוך תלות הולכת וגוברת בטיפול צמוד. לפי הסטטיסטיקה, נשים מטפלות בהורים מבוגרים יותר מאשר גברים, ולכן העלייה בתעסוקת נשים הביאה לכך שהתפקיד המסורתי הזה תופס אותן באמצע הקריירה, ומלווה אותן עוד ועוד שנים.
הנה המספרים: ישראל מזדקנת. אחרי שני עשורים שבהם שיעור בני ה־65 ומעלה עמד בקביעות על כעשירית מהאוכלוסייה, בשני העשורים הקרובים הוא עתיד לזנק ל־14%. בהם יגדל משמעותית שיעור הקשישים שעברו את גיל 80, ושמקוטלגים בספרות המדעית כ"זקנים מופלגים", ולעתים בשם הקולע "זקנים־זקנים". כמחצית מהזקנים המופלגים בישראל סובלים ממוגבלויות שונות.
בסקר האחרון שהלמ"ס ערכה בנושא עלה כי כ־927 אלף ישראלים – כמעט שביעית מתושבי ישראל – מטפלים בקביעות בזקן אחד או יותר. המדידה הזאת נערכה ב־2006. מאז שיעור הזקנים הנזקקים באוכלוסייה עלה.
מאחורי המילה "טיפול" מסתתרים הרבה רבדים. הטיפול מוגדר כהשקעה של עד 20 שעות בשבוע בהורים הזקנים. 71% ממשתתפי הסקר סיפרו כי העיסוק העיקרי הוא סידורים: לחכות בתור בדואר, בבנק ובבית המרקחת, ללוות לקופת חולים ולריב בשמם עם פקידי ביטוח לאומי. כל זה תוך שהם מנסים לנהל את המשפחה שלהם עצמם ולפצות את המעסיק על שעות עבודה שהחסירו.
וזה לא נגמר פה. כ־43% מאנשי "דור הסנדביץ'" נדרשים להעניק להוריהם לא רק עזרה בסידורים אלא "טיפול אישי", מונח מכובס שמאחוריו מסתתרות פעולות כגון לקלח את אבא או אמא, להלביש אותם, לגלח את זקנם, לחתל אותם, להאכיל אותם, לעזור להם להתנייד בבית ולעזור להם בשירותים. כמחצית מהאנשים שמטפלים במבוגר בן 75 ומעלה שכרו לו מטפל צמוד, בעלות של כ־3,500 שקל בחודש, לעתים במימון חלקי של המדינה. כשליש משכנים את הוריהם במוסדות שעלותם 12–15 אלף שקל בחודש. אלה הופכים חלק מהנטל לכספי, אך לא עוצרים את התרחבות התופעה.
בני דור הסנדביץ', בני גיל העמידה, מהווים כמחצית ממיליון הישראלים שמטפלים בהורים זקנים. העשור השישי לחיים הוא בדיוק השלב שבו קיוו שהילדים שלהם יעזבו את הבית ויחלו לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם, והם, ההורים, סוף סוף יורידו הילוך במירוץ העכברים של הקיום. ואז קורה ההפך. למעשה, הילדים שעזבו את הבית רק עוזרים להפוך את הדור הזה ל"דור
דיור מוגן על יאכטה - מעניין ונחמד
כשעזבנו את חדר האוכל, עברנו על פניה ועצרנו לומר שלום. מהון, להון תוך כדי פטפוט אמרתי: "אני מבינה שאת מפליגה באוניה זו בארבעת הקרוזים האחרונים" "זה נכון" ענתה לי "אני לא מבינה" הקשיתי, ואז ללא היסוס ענתה לי: "זה יותר זול מבית אבות." לפי בדיקות שערכתי, המחיר הממוצע ליום בבית האבות הוא 200 דולר, ומחיר לחדר על אונית פאר, לאחר ההנחה של הזמנה לטווח ארוך והנחת אזרח ותיק, הוא 135 דולר זה משאיר לי 65 דולר, פחות 10 דולר ליום טיפים. בסכום הזה אני מקבלת:
1. 10 ארוחות ביום, אם אני מצליחה לשנע את עצמי לחדר האוכל, או לחילופין אני יכולה להזמין שירות חדרים, שמשמעותו ארוחת בוקר במיטה כל יום.
2. באוניה יש 3 בריכות שחיה, חדר כושר, מכונת כביסה וייבוש חינם , והצגות בכל ערב.
3. אני מקבלת משחת שיניים, סבון ושמפו – הכל בחינם.
4. מטפלים בי כלקוחה , ולא כפציינטית, ותוספת של 5 דולר בטיפים מביאה את כל הצוות על ארבע כדי לשרת אותי.
5. כל שבוע או שבועיים אני מכירה אנשים חדשים, יפים וצעירים.
6. הטלוויזיה מתקלקלת? צריך להחליף נורה? צריכה מזרון חדש? NO PROBLEM הם יתקנו הכל, ועוד יתנצלו על אי הנוחות.
7. המצעים והמגבות מוחלפים כל יום, ואפילו לא צריך לבקש זאת..
8. אם אתה נופל בבית האבות שובר את הירך, מעבירים אותך לסיעודי. אם אתה נופל ושובר את הירך בזמן ההפלגה, משדרגים אותך לסוויטה לכל ימי חייך.
9. ולסיום – הצימוק שבעוגה: האם אתם רוצים לראות את דרום אמריקה, את תעלת פנמה, טהיטי, אוסטרליה, ניו-זילנד, אסיה או כל מקום אחר על הגלובוס? חברת האוניות תעביר אתכם לאחת מספינותיה הרבות. אי לכך החלטתי שלגבי אין שום בית אבות בעתיד. כשאני אזדקן ואהיה תשושה, אני מתכוונת לעלות על ספינת שעשועים. לפיכך, אל תחפשו אותי בבית אבות, רק טלפנו לאוניה… נ.ב. ואל תשכחו, כשאתם עוברים לעולם שכולו טוב, פשוט זורקים אתכם מעבר למעקה, ללא הוצאות נוספות…